מדברים על עקביות כמה זה חשוב (כולנו כבר מכירים)
עלה לי דווקא עוד כיוון על העניין. ברגע שאתה עקבי על דבר מסויים וחוזר עליו המון פעמים, או כל הזמן מייצר פעולות מסויימות למען מטרה. אז קורה גם שהמון פעמים יוצא די חרא.
ולפעמים כשנגמרת האנרגיה ונשארת העקביות יכול להיות מצב שאם מסתכלים בראייה לטווח קצר פתאום. יכולים להעלות קולות: שזה לא ברמה שאני מכיר, או שאין לי רעיונות, או פתאום לא רואים התקדמות ואז עוצרים.
העניין שאם מכירים מראש שזה עלול להגיע, הנקודות שפל האלו, או אפילו לא שפל, הנקודות שזה הופך לקצת בנאלי ומשעמם. אז כשזה מגיע לאפשר לזה להגיע ולהמשיך לעשות גם באנרגיה קצת נמוכה.
כי בתכל׳ס של החיים הקטע הוא דווקא להשלים שבסוף מהרבה צעדים של חרא, לא משהו, רק טוב, סביר.
מבליחים הדברים הגדולים באמת.
נ.ב
בסוף יצא לי פוסט קצת קלישאתי אז זרמו…
נ.ב.ב
נכתב ביום הזה של הלמטה.
