אני בא מבית שמתנות לא היו חלק מהשיגרה. המשפט שהוביל: ״למה צריך?״
ימי הולדת נחגגו במסעדות. בשנים האחרונות מאז שהכרתי את אוסי, המתנות הן חלק משגרת חיי ויותר מכך משגרת הילדים שלי.
לא עובר כמעט שבוע ללא מתנה כלשהי לילדים מצד המשפחה הקרובה.
״למה הצורך הזה לתת מתנות כל הזמן?״ חשבתי.
בהרבה מקרים מדובר בפיצוי. יותר בשביל ההרגשה שלנו (כמה שזה נשמע אבסורדי) המתנה למישהו אחר גורמת לנו להרגיש חשובים ומשמעותיים.
זה קורה הרבה אצל הורים עסוקים – בגלל זמן מועט עם הילדים המתנה היא אולי סוג של תחליף.
וזה לא באמת יכול לעבוד לדעתי.
המתנה הטובה ביותר היא תשומת לב – ברגע הזה לילדים ובכלל למי שאנחנו איתו.
נ.ב
חשוב לי להדגיש שאני לא נגד מתנות.
זה חוזר עוד הפעם לאיזון וברגע שכל שבוע (במקרה של הפוסט ילדים) מקבלים מתנה, זה הופך להיות כמובן מאליו, ונוצרת אדישות ואז גם התחליף המזוייף כבר פחות עובד.
