5:00 בבוקר שעון מעורר מצלצל.
5:02 השעון השני מצלצל הפעם אני נשאר עם עיניים פקוחות ממלמל לעצמי תקום, תקום.
מצחצח שיניים, ותוך כדי לא בטוח אם עשיתי החלטה נכונה שויתרתי על עוד שעתיים שינה.
5:30 מחנה את האוטו יורד בפיהוקים ואומר: בוקר טוב (מנסה להישמע נחמד) בפנים לא מבין מה עושה פה.
6:30 מסתיים אימון עם קבוצה של אנשים ממועדון 5:00 בבוקר ברמת ישי – בהובלה של משי חורב.
6:50 מסיים מדיטציה 10 דקות.
7:14 סוחט לי תפוזים, חותך בצל לחביתה ולא מבין למה אין לי התלהבות של בוקר אחרי אימון.
מתחיל את היום עם גוגל קיפ, משימות שיש לי, ומשימות חדשות מוסיף לשם ורפרוף על היומן.
מתחיל את היום עם אחד הכובעים שלי, מקדם מיילים וואטספים.
10:00 כובע נוסף – פגישת עבודה על פרוייקט גדול שיש בי חלק בו. פגישה ארוכה בזום.
חוזר לכובע הנוסף סוגר שם עוד פינות.
בדרך יש לי שיחת עבודה חשובה מאוד, שנתנה לי פידבק שקצת הוריד אותי אבל חשוב מאוד לדרך המקצועית שלי (מצטער על הכלליות).
16:25 ילד מצלצל בפעמון ובורח עם צחוק לדלת השנייה. וילדה חמודה לידו. זמן ילדים וקקי, בדגש על קקי.
18:40 בנדב קינוחים בוחר שני לחמים קסומים.
18:55 מגיע למוזה לארגן את ההכנות למוזל׳ה שנפתח לראשונהההה
19:25 מגיעה הראשונה ולאט לאט מטפטפים פנימה. הם כולם כבר מוזאים. בסבב ההיכרות אחת מספר שיא כבר שנתיים, אחת שזה פעם שנייה, אחת איתנו כבר שנתיים וחצי ואני מצלם לתעד ולא מאמין. לא מאמין שחזרנו לסדנאות. וכל כך שמח שאוסי פתחה את ההרכב החדש, הולך להיות סופר מגניב.
20:50 חוזר הביתה.
מתחיל לעבד את היום המשוגע ואת רכבת ההרים של הרגשות שעברתי בו.
23:30 כותב את הפוסט היומי.
ומרגיש מה קורה.
מרגיש שאני בשלב מקצועי מאתגר מאוד מבחינתי.
מרגיש שאני בשלב של מתיחת גבולות.
מרגיש שאני בשלב התפתחות עם ימים סופר גדושים ועם רצון עז להגיע לרמה הבאה.
אבל לרגע לא לשכוח שהדברים קורים עכשיו ולהרגיש את הקטנות תוך כדי זה בסופו של דבר הקטע.
יאללה לישון
