עד שלא אפנים את השיעור המדויק שלי הוא יחזור בצורות שונות.

הערב במפגש של ׳המסגרת׳ דיברנו על הסקת מסקנות מכישלונות שאנחנו חווים.
מה ששמתי לב בעקבות המפגש, שהרבה פעמים אני שם דגש בלמה זה קורה?
ואני חושב ששאלה הרבה יותר משמעותית יכולה להיות:
״מה אני לומד ממה שקורה?״
והזיקוק שלי שכל עוד לא אפנים את השיעור המדוייק שהחיים מזמנים לי אמשיך לקבל אותו באותם דרכים.
דוגמא שיש לי שעוד לא מצאתי את השיעור המדויק בשבילי וחוזר לי המון פעמים.
אני רוצה ללכת לישון מוקדם יותר.
ובסוף מוצא את עצמי בשעה 1:00 כותב את הפוסט, שכביכול זה התירוץ שלי שאני חייב לכתוב פוסט יומי.
ההגיון שלי אומר: ״מה הבעיה? תכתוב יותר מוקדם״ אך יחד עם זאת זה לא קורה.
ואז כשהולך לישון אני מתבאס על עצמי, איך זה יכול להיות שעוד הפעם אתה הולך לישון ככה ומחשבות של הלקאה עצמית.

עכשיו,
מה שאני הולך לנסות זה להבין את השיעור דרך השאלה: מה אני לומד ממה שקרה?
– שאני קם עייף.
– שדיבור עצמי ללכת לישון לא עוזר לי.
– שזה מעצבן אותי כל פעם מחדש שמגיע השעה המאוחרת.
– שאני מצליח לישון מוקדם יותר היום שלי עם הרבה יותר אנרגיה.
– שאני משאיר לעצמי משימות (שאני מגדיר אותם חשובות לעשות אותם בלילה)

ופה זו דוגמא שאני מרגיש שעדיין לא מצאתי את השיעור הנכון ולכן זה כל פעם חוזר אליי.

אז לחיי הסקת מסקנות,
ולהמשיך לנסות לדייק את השיעור כי מה שאני מבין שרק ברגע שהשיעור מדויק למי שאני. רק ככה השיעור יפסיק להגיע.