לפני כמה ימים שמעתי ראיון בו ראיינו את ברנה בראון. אני מאוד מתחבר לברנה וכמעט בכל ראיון היא מצליחה להוכיח לי מחדש למה. היא יודעת לייצר חיבור מהר מאוד ושמתי לב מה גורם לי להתחבר?
לא משנה אם היא מראיינת או מרואיינת ואם היא מדברת על מחקרים שנבדקו עם אלפי משתתפים, כמעט תמיד יהיה לה את הסיפור האישי שלה ואיפה זה פגש אותה.
בכל ראיון היא מציגה קושי או פגיעות . מראה קונפליקט שיש לה בלהצליח דברים מסויימים, שריטות קטנות מהעבר או בהווה.
משתפת מחייה הפרטיים עם בעלה והילדים שלה.
בהכרת תודה למי שמולה, ומאירה אותם באור חיובי בצורה מאוד מנומקת, משתפת את המאזינים איך הם הצליחו לגעת בה?
מקלילה סיטואציות מורכבות בעזרת הומור.
היא יודעת לזקק רעיונות מורכבים ולהנגיש אותם בצורה בלתי רגילה, הרבה פעמים ע״י מתן שם לתופעה.
בראיון שהקשבתי לה היא אמרה משהו מאוד מעניין מבחינתי.
אומץ זה היכולת להיות/להתמודד עם סיטואציות שלא נעימות לנו (זה משפט מהזיכרון שלי, ובעצם מה שאני לקחתי אז זרמו אם זה טיפה שונה בפודקאסט).
ברגע שאני לומד להכיל ולהתמודד ולייצר תנועה ממקום שלא טוב, או לתקשר בסיטואציות האלו אני בעצם מאפשר לעצמי להעלות על מדרגה שבסופו של דבר יכולה לגרום לי להרגיש קצת יותר טוב עם מי שאני – וזה חלק מרכזי מהמשחק שלי.
