אתמול בערב עלה לי רעיון לפוסט סופר מגניב.
התלהבתי ממש מהרעיון והתחלתי לכתוב, הרגשתי תוך כדי שאני די מתאהב בפוסט, אך עדיין הרגשתי שהוא לא מספיק חד ומסורבל.
לא הצלחתי לשים את האצבע בדיוק. הרגשתי שאני קצת מסביר שם יותר מדי.
פעם פוסט כזה לא היה עובר את הפילטר של לפרסם אותו.
סרטים ומחשבות היו עולים, והייתי גונז את הפוסט. שלא לדבר על כך שקיבלתי מס׳ לייקים שאם הייתי מתייחס אליהם ברצינות כנראה היו מורידים אותי עוד יותר.
לכתוב לכתוב לכתוב
שווה לייצר את השגרה של כתיבה (בהנחה שזה עושה לכם טוב כמובן)
הקולות בראש שלנו ינסו למצוא לנו מספיק סיבות למה לחזור לעולם של נוחות, לעולם בלי ביקורת ושיפוטיות.
הפעם לא אאחל לחיי פוסטים חרא,
לחיי פוסטים מסורבלים, ולחיי כתיבה!
נ.ב
לזכור לא לקחת את עצמנו יותר מדי ברצינות ברגעים מסויימים.
אם אתם כותבים גדולים שמפחדים שפוסט גרוע יהרוס לכם את המוניטין – סמכון על הפוסטים הטובים שלכם שישמרו עליכם.
אם אתם פשוט כותבים (כפעולה) אין לכם יותר מדי מה להפסיד כי אתם פשוט כותבים, ומחר תכתבו משהו יותר גרוע או יותר טוב שיוכל לעזור לכם להתקדם.
נ.ב.ב
קיצר כתבו משהו!