ספר זה היה קיים הרבה זמן ברשימה שלי, ובדיוק אתמול אוסי אמרה שיש לה ספר שהיא צריכה להחליף. אם אני יש לי ספר שאני רוצה במקום. נתתי שתי אופציות ש-ש׳שקט׳ היה אחד מהם.
יום שבת הגיע והיה לי בוקר פנוי מילדים קראתי כבר שליש מהספר. לא קיבלתי יותר מדי תובנות מלבד דבר די משמעותי וזו חיבור מאוד מדוייק לדיבור שלה על מופנמים, הרגשתי בחלקים מסויימים בספר שהיא ממש מדברת עליי/איתי.
ועד כמה היא נותנת לגיטימציה למחשבות ולגישות שיש לי.בעיקר לאחרונה עם ההתבגרות שלי בעולם ההתפתחות והבנה שלי עם עצמי.
אחת ההבנות שלמופנמים יש חוזקות גדולות ביותר. כמו היצירתיות, אנשים יצירתיים הרבה פעמים צריכים את השקט שלהם בשביל ליצור.
מהירות מחשבה איטית יותר של מופנמים שיכולה להביא לקבלת החלטות נכונה יותר לטווח הארוך. וגם ניתן להיות שקט בסביבה ועדיין באסרטיביות ולהעניק הרבה מאוד משמעות.
מחכה מאוד להמשיך את הספר לקבל עוד מהתובנות שלה.
חלק מההתבגרות שלה, שאני כבר לא מחפש בספר את הדבר הזה שיעשה אותי טוב יותר, או את הטקטיקה. קורא בעיקר לקבל השראה, עומק, לחדד את המחשבה שלי, להגדיל את תפיסת העולם שלי. ולפעמים גם לקבל לגיטימציה מעולם המחקר שזה גם טוב למערכת ההפעלה שלי.
