״אולי זה הבעיה אני מפחד לחשוף את עצמי״
כתב לי חבר בהקשר של התפתחות וכתיבה ברשת.
הוא העלה לי נקודה למחשבה.
זה באמת מפחיד מה יחשבו עליי. התדמית שלי, שאני כל כך שומר עליה.
זה באמת עניין. גם ניסיתי לחשוב למה מול אנשים בעולם האמיתי, הדבר האחרון שבא לי לעשות זה לחשוף את עצמי, וכל כך טוב לי לשמור את עצמי בשקט בפינה (עדיף שתהייה קצת חשוכה) וברשת הבושה שלי מזערית. אין לי בעיה להראות דפקות, אין בעיה להראות פחדים.
כאילו אני מרגיש שהרשת מאפשרת לי סוג של שכבת מגן בעולם הוירטואלי, למול העולם האמיתי. ובזכות השכבה מרגיש בטוח יותר כי אין לי באמת קשר ישיר.
אז דווקא מהמקום הסופר מופנם שלי, שלומד לקבל אותו (אבל על אמת לקבל) ומהמקום מלא בושה שמצטמצם מיום ליום.
תזכרו שאתם לא חייבים לחשוף את עצמכם ברשת כל כך מהר, קחו את הזמן (מתכוון בחשיפה של באמת שלכם, ולא בקפה עם הטייק של החיוך השלישי)
יש לכם אפשרות לשחק את המשחק מולכם במקלדת או על הדף במחברת ושם, כן להיות חשופים, כן תהיו עם בושה – אל תחשבו על פרסום. אם צריך תקנו מנעול בהום סנטר ותנעלו את המגירה.
תנסו מה איכפת לכם, אתם אפילו לא חייבים לקרוא את מה שכתבתם.
לחיי כתיבה חשופה ואמיתית… (לא צהובה)
נ.ב
צילמתי גם דאבל סלפי כי עלתה לי הבושה בראשון – אז מחקתי?
