המשפט הזה אמר עופר לוי במסגרת. הוא המשיך: ״זה חוסך לי את האנרגיה של התלבטויות.״
זו נקודה מעניינת, כן ידעתי את העניין של הרגל (רוטינה) ואת החשיבות אבל בא לי להוריד רגע לקרקע שלי. ישר קפצה לי הרוטינה של צחצוח שיניים, אני מצחצח כל בוקר וערב בין 3 – 5 דקות.
איך זה כל כך קל לי?
1. זה ממש קל לביצוע – לא מצריך ממני אנרגיה מיוחדת.
2. אני יודע בדיוק איך לצחצח, יש לי נסיון של שנים בכך פשוט וקל להבנה, חוזר על עצמו.
3. יש לי טריגר ברור – קימה בבוקר, התארגנות בוקר.
4. יש לי סיפוק מיידי שאני מרגיש שפתחתי את היום שלי והתחלתי להניע את עצמי.
5. במערכת האמונות שלי אני חושב שצחצוח שיניים סופר חשוב, פעולת מנע.
הדבר היותר מעניין איך זה נהייה כל כך טבוע לי לצחצח שיניים, בגיל קטנטן, זה התחיל עם אמא שלי שהתעקשה וכל יום חזרתי על ההרגל, לא משנה באיזו סביבה הייתי. תמיד היה מברשת שיניים ומשחה דבר שגרם לחזק את ההקשרים במוח שזה כל כך קל לי ואני מרגיש מחוייבות לבצע אותו.
זו הרמה לדעתי שעופר התכוון אליה, של הרגלים רק הוא לקח את זה לרמת עומק גבוהה יותר.
לייצר לנו את ההרגלים בתוך מערכת ההפעלה שלנו, כי ברגע שיש לנו הרגלים במערכת ההפעלה אז כל אפליקציה שנלביש הסיכוי שלה לעבוד גדול יותר כי מערכת ההפעלה שלנו כבר חזקה ויציבה.
אני מנסה כיום בחיים שלי, להכניס לי דברים שיהיו לי ממש קלים לביצוע. הדבר החשוב לי ביותר בחודשים הראשונים זה קלות הביצוע ושגרת ההרגל. ברגע שזה נכנס אצלי יהיה לי פשוט יותר להוסיף לזה מורכבות, זמן, מאמץ כי כבר נבנה בסיס מסויים של התמדה.
