בגדול ימים לא פשוטים עוברים,
לפי התקשורת הקורונה חוזרת ובגדול.
רואה פוסטים שחורים שאנחנו בצעדים לפני דיקטטורה עם מילים כמו שואה, גרמניה, 1933… (לא מסכים בעליל, אבל רואה)
משתף אתכם שאני גם מאותם האנשים מאחורי הקלעים של עולם התרבות, כי כובע שלם שלי קשור לשיווק ומכירת מופע לקהל הרחב. ואחרי שהיתה התעוררות בלתי רגילה, ברגע אחד השאלטר ירד עוד הפעם.
ביומיים האחרונים אנחנו גם חווים במוזה היסטריה (לא שופט, פשוט מציין) מצד אנשים שלפני יומיים רצו להעשיר את הנפש שלהם, ופתאום החרדה הציפה אותם (עוד פעם לא מביקורת, סממנים מהשטח)
ולמרות כל זה אני מצליח להיות סופר אופטימי,
הקפתי את עצמי בכמה פרוייקטים גדולים מאוד מתחומים שונים ובחודשים האחרונים אני עסוק בלבנות תשתיות מגוונות ולהשקיע בעיקר באנשים טובים, שמוכנים לעשות פעולות גדולות, וביחד לייצר שתפ״ים מעניינים.
אני באמת מאמין באנושות, שתמצא פתרון, אין ספק שהמצב קשה מאוד. ומבחינת הצד הכלכלי אני חושב שהאדוות עוד לא התחילו להגיע אלינו, תהייה תקופה מעניינת מאוד.
והעבודה שאני עושה על עצמי זה להתמקד בפעולות שניתן לעשות.
לנטרל מעצמי את הרעשים של התקשורת ולהיצמד לאתר של משרד הבריאות (עדיין, לא עד כדי כך מנותק)
ולהיות בהתפתחות אישית בלתי פוסקת, ממש לעבוד בזה, במודעות, בהתכווננות, בפעולות.
אז חברים בכל הטירוף הזה,
אל תשכחו את הנפש שלכם, תנו לה מקום, תשקיעו בה, תרגישו אותה.
נ.ב
פתאום הבנתי את הקטע של הסוגרים בטקסטים שלי,
ממלא את המקום של הלא נעים והמתנצל, אז זרמו, אני פולניייי?