אני רוצה להשיג משהו, זו תהייה נקודת הפתיחה (הרצון שלי).
היום הקשבתי לפודקאסט של איתן עזריה – לפרק ׳למשוך אור מהעתיד׳ בו הוא מדבר על האני העתידי שלנו. גם ג׳יימס קליר מדבר על כך בספר הרגלים אטומים.
מה שבעצם נאמר שם זה לראות מי אנחנו רוצים להיות בעתיד, למה אנחנו שואפים? ואז לראות מה יש לאותה דמות שגרמה לה להגיע לשם? לקחת את תכונה מרכזית, אולי כמה, ולהתחיל לפעול כבר עכשיו.
לפי מה שאיתן טוען זה לא איזה משהו דימיוני, אלא עצם השאלה גורמת לנו לקלף את השכבות מאמונות והרגלים שצברנו על עצמנו והשאלה מחזירה אותנו לבסיס.
מה שהם טוענים ועוצמתי בדבר, שזה מנתק אותנו מהמטרה עצמה, זה כבר לא מגדיר אותנו אם נשיג או לא נשיג. מה שקורה זה שאנחנו מעבירים את הפוקוס לדרך למטרה. עוד דבר חשוב, זה נותן ומכניס לזה מימד פרקטי, אלו הפעולות שמתבססות על אותה תכונה.
אקח את עצמי כדוגמה: כשאני מסתכל קדימה אני רואה שלאני העתידי שלי יש עקביות גדולה בהרבה. אני רואה שבשביל להשיג את הדברים שעדיין לא השגתי אני צריך עקביות. ואז פורט מה זה אומר להיות אדם עקבי?
– עקבי זה אומר להתמיד בהחלטות שאני מקבל גם שהשגרה מתחילה וזה מפסיק לרגש אותי. להמשיך לעשות אם אני רוצה או לא.
– עקבי יודע לנהל את הזמן על מנת להכניס את הפעולות החשובות לשגרה (אין אפשרות שהשגרה דורסת אותן).
– עקבי יודע לתעדף משימות.
– עקבי יודע לעשות אבחנה בין עיקר לתפל קשור גם לתעדוף.
– עקבי יש לו יכולת להגיד לא בצורה אסרטיבית לדברים שיפריעו לעקביות.
– עקבי יודע להמשיך להסתכל על הדרך גם שהתוצאות עדיין לא מגיעות.
אני חושב שאחד העוגנים שיכולים לי לתרגל את משחק העקביות זו הכתיבה שלי, הכתיבה יכולה להיות לי עוגן. הסיבה לכך שכבר ראיתי גם בעבר שאני יכול לעשות זאת. בנוסף התגמול של להיות עקבי בכתיבה יכולה מאוד להשתלם לי. הכתיבה מביאה אותי לאזורים שאני מרגיש נוח בהם וכשאני פועל באזורים אלו לאורך זמן דברים נוספים יכולים להגיע.
אז לחיי תשומת הלב על שילוב עקביות בחיים שלי.
