אתמול דיברתי עם חבר שעשה שינוי משמעותי בחייו.
והוא סיפר לי איך הסביבה שלו לא מבינה את השינוי.
אפילו ברמה שקצת כעסו עליו מרוב שלא הבינו.
ובשיחה הזדהיתי איתו, כי גם לי היה מצב כזה לאחרונה, שאנשים לא הצליחו להבין.
ואז אמרתי לו שהקטע האבסורד שאנחנו מנסים להבין כבני אדם את הדברים.
השכל שלנו מדבר הרבה פעמים.
ופה הקטע לא להבין,
אלא להרגיש.
ואנחנו פחות מתורגלים בלהעמיק פנימה כי לפעמים ההבנה לא מתיישבת עם ההרגשה.
וממה שאני לומד בחיים האלו ומתחיל לעבוד לי.
זה שההרגשה מנצחת את ההבנה.
ההרגשה היא זאת שמכריעה.
יש לנו יכולת להתעלם ממנה, כי יש לנו חוזק מנטלי בלתי רגיל כבני אדם.
אבל היא לא פראיירית.
יכולה לבוא אלינו במגוון צורות עד שנבין.
אז לחיי להרגיש וקצת פחות להבין.
נ.ב
ואומר את זה אחד שחשובה לו מאוד ההבנה
