אם לדייק יש בי שיפוטיות. אז ככה, לפני כמה ימים דיברתי עם חבר ותוך כדי השיחה אמרתי לו משפט באוטומט שלי, הוא הגיב לי שאני שיפוטי ויש לי אידיאלים שקשה לעמוד בהם.
ישר קיבלתי בוקס בבטן. הוא שיקף לי בשנייה את מה שכבר חשבתי שהצלחתי לצמצם. פתאום עלה לי למודעות כמה שיפוטיות עדיין קיימת בי. איך אני מסתכל על סיטואציות כשחור ולבן. איך אני מתנשא (בהרגשה מבפנים) אנשים אחרים, ודעות. איך אני מדבר בהכללה, אפילו אם זה חצי בצחוק.
זה גרם לי פתאום רגע לראות שהייתי בסרט שמנותק מהמציאות. ושאני עוד רוצה לעבוד על השיפוטיות שלי. יש בי אופטימיות כי אני יודע על מה להתמקד. אני הולך לשים תשומת לב על הבטחון העצמי, לעבוד על זה עם מודעות. איפה הסיטואציות שאני שיפוטי? לשים לב להשוואות שאני עושה ביני לאחרים, ואיפה אני מדבר עם הכללות?
ועוד דבר שראיתי בלייב,כמה זה מעולה שיש סביבי חברים שמשקפים לי את ההתנהגות והאמירה שלי. ומראים לי רגע שאני חי בסרט. כי התגובה הראשונה שלי לחבר שאני לא שיפוטי, ואז הוא הראה לי איך אני כן.
