בשבועות האחרונים אני שם לב איך האדיקות שלי לפרסם פוסט אחד ביום יורדת. אני מוצא את עצמי מאפשר ירידה בפרסום, וגם להרגיש עם זה קצת יותר בנוח. הסיבה שזה קצת כי עדיין עולה בי הרצון כן לכתוב כל יום בפומבי. יש בזה עוגן מחייב מאוד שתומך ביכולת ההתמדה שלי גם לדברים אחרים.
לכן אני מעלה את זה לתשומת הלב, וכן רוצה לכוון את עצמי לחזור להרגל זה יותר באדיקות.
מה שאני כן יכול להגיד לעצמי ואולי זה מה שקצת משקיט לי את המצפון, שאני עדיין כותב בצורה פנימית, רק בוחר לא לפרסם זאת.
אני כותב על המצב במדינה, זה ממש נוגע בי. אני רואה כמות חדשות כמו שלא ראיתי כבר כמה שנים. מתעדכן לעיתים קרובות במצב ומרגיש איך שזה משפיע עליי.
הסיבה שבחרתי לא לפרסם כי הרגשתי שהשקעתי הרבה מאמץ על הטקסטים, המילים לא זרמו. זה היה בהקשרים של מהות הסכסוך שנאבקים עכשיו.
ועל עוד נושא שהגיע כביקורת והרגשתי ששניהם לא מספיק אפויים בשביל פרסום.
אז לחיי לחזור לכתוב כל יום טקסט בפומבי.
