הערב נכנסתי למצב קצת של דאון בעקבות טריגר, שהרגשתי כנראה התנגדות לאמונות שלי בשיחה שהיתה לי וזה עצבן אותי קצת.
במודעות שלי להרגיש את הכעס, שמתי לב שקשה לי להבחין מה אני בדיוק עובר, ואני כן מנסה להבין את הכעס במקום להיות 100% במודעות.
פתאום, הגיע רגע של הבנה. עצם זה שאני לא בדיוק מבין את הכעס ולא מצליח לשים לב לרגשות המדוייקים שעולים, גם מביאים אותי לתסכול מסויים.
זה התחבר לי גם עם שיחה בעבר עם רויטל שבשבילי חוסר בהירות = קונפליקט.
אני רוצה להוסיף עכשיו למודעות של גם תשומת לב, בלבול עולה, חוסר בהירות לשים לב לתחושות, לא לנסות ישר להבין. להיות יותר עם הרגשות והתחושות בעזרת הדמויות כצופה מהצד.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה