הדבר המרכזי שהפריע לי עם כל תחושת הכעס (אפילו לא יודע על מי כועס, בעיקר על עצמי) זה שאני נכנסתי להלקאה – איך אני בהתפתחות אישית, משקיע בעצמי, כותב, מנתח, לומד ועדיין מגיע למצבים כאלו של איבוד שליטה וחוסר רצון לצאת מזה. יש לי את הטכניקות אך עדיין ברגע האמת לא הצלחתי באמת לצאת מהבאסה שלי. מנסה לחשוב מה השיעור שקיבלתי.
אין ספק שאני מרגיש פקפוק ביכולתי, מרגיש שאני ליד ולא לגמרי במגרש. עושה רעש כאילו במגרש אך במעשים ובמאני טיים מרגיש שקצת מפספס.
כמו המשימות העסקיות של עופר – למה אני דוחה אותן, היום היה לי בערב זמן בשקט עם עצמי לעשות זאת, ועדיין דחיתי.
צריך לעשות עוד חשיבה על השיעור הזה…
5 דברים שאני מוקיר עליהם תודה:
- שאני מרגיש ממש רע איך שהתנהגתי – נותן לי להרגיש שיש לי מצפון ואני לא אדיש לכך.
- זמן איכות עם איתמר – אהבה לילד ומשמעות איתו.
- השגתי מטל הצעת מחיר – קידמתי עוד שלב את ההתפתחות במוזה.
- שאני בריא – פרופורציה לכל הכעס שלי.
- על השיחה עם פנינה – כנראה שמעריכה אותי אם הסכימה לשיחת טלפון איתי.
