ההלקאה

״אתה לא מפוקס!״
״אתה לא עושה את מה שצריך!״
״מה יהיה איתך??״

בימים האחרונים אלו המילים שעוברות אצלי בראש.
אני מרגיש ממש את המאמץ. להיות מרוכז יותר ולמצוא שיטות וטכניקות להתפקס.
ושמתי לב לזה, וישר החלטתי לכתוב את הפוסט בלייב (אפרופו פוקוס)
זה לא עניין של שיטה, ודרך להיות מפוקס. יש לי משהו פנימי שם לא פתור.
מתחיל לחשוב שזה סוף השנה וגם עומס מצטבר של כמה חודשים.
במקום לשחרר, דבר שדי קשה לי לעשות, אני מנסה להיאבק עם זה ולהתפקס. כמובן שזה לא באמת עובד לי. וזה מוכיח לי עוד פעם את הנקודה שדברים לא עובדים בעולם החיצוני כנראה יש משהו פנימי שם לא פתור.
הבשורה הטובה לעצמי שכנראה מצאתי את הפתרון, אבל עדיין יש בי פחד מסויים לממש אותו כי זה כרוך בכאב גדילה וסיכון.
מצד שני ברגע שאממש אותו יתבצע לי הקליק שכנראה ישחרר אותי מההלקאה הזאת.
עד ההלקאה הבאה.

נ.ב
ככל שאני יותר בהתפתחות אני מבין דבר משמעותי ביותר.
להגיד אל תהייה בהלקאה, זה בולשיט!!! זה משהו שהוא כל כך לא פרקטי (אני מדבר רק על עצמי, מי שיכול סחטיין עליו)
זה משהו שרק מכניס אותי לדאבל הלקאה (שאני מתעצבן על כך שמתעצבן ודומיו).
העניין זה להרגיש את ההלקאה, ולנסות לשים לב מה זה בא להראות לי, ולהרגיש את זה. וזה מבחינתי כן פרקטי.
מודעות.

אז לחיי מודעות
במקום לנסות לשנות את מי שאנחנו ואת הרגש שלנו.