בעודי שוטף כלים בא לי זיקוק:
הרצון לקצר את הדרך כמטרה, זאת טעות שחשבתי לעצמי.
הרצון ללמוד את הדרך כמטרה זאת השאיפה שלי כיום.
ואז שכתבתי את המשפט במחברת, הפריעה לי המילה טעות, אולי זאת לא בדיוק טעות. אולי זה היה סוג של שיעור בשבילי. ואז תפס אותי עוד רגע של מודעות, לעניין של טעויות. ועד כמה זה לא ביג אישיו עבורי. חוויתי רגע של התפתחות.
כמות האנרגיה שהשקעתי בשביל למצוא את השיטה להגיע להשיג עשרות אלפי שקלים בחודש. לשים מטרות גדולות. במקום רגע להיות במציאות וכן לראות מה ניתן לעשות בפועל בשביל לקדם. להתחיל בקטן.
מצב זה יצר לי תסכול מצטבר, כי לא באמת היתה לי התודעה המתאימה בשביל להשיג זאת. חשוב מאוד שתהייה התאמה עם הרבה מודעות עצמית, לאיפה אנחנו נמצאים בנקודת הפתיחה שלנו מול החלום הגדול. ולהיות מספיק צנועים ועם סבלנות שהדרך לוקחת זמן. פשוט צריך להתחיל ללכת צעד צעד ולעשות המון המון פעולות.
הזיקוק החדש ומעבר שלו כעיקרון: