אפילו אני מרגיש שנהייתי חולה בגלל זה יומיים.
אז מה בעצם קרה?
בימים האחרונים התחלתי קצת להתבלבל עם עצמי עם שיווק שאני עושה לפרוייקט מסויים, אם להיות מדוייק בכתיבה השיווקית שלו.
אם יש משהו שלמדתי על עצמי שהנוסחים השיווקים שמבטיחים קיצורי דרך, ויוצרים הייפ גדול סגנון אתרים רכילותיים: 5 הסודות שבזכותם תחיו חיים מאושרים, 4 שיטות להשגת חופש כלכלי, הדרך בה הבאתי 35 לידים בשבוע מבלי להוציא שקל.
זה לא אני!
ואני כבר יודע שיש לי אלרגיה לזה.
אבל…
השבוע משהו נסדק אצלי, אני יודע מה הסיבה היום (לא יכול לפרט)
והסדק הגיע בקופי (טקסט שיווקי) לפודקאסט שהעליתי עם יהל, האבסורד שזה בדיוק הפרק על אותנטיות.
והייתי שם בחוסר אותנטיות, ולא הרגשתי זאת לגמרי.
כתבתי שם: ״בואו להקשיב לוידוי של יהל״
עכשיו, באמת היה שם וידוי. אבל זה משפט וספציפיות המילה וידוי מוזילה מבחינתי את הפודקאסט והעליתי זאת.
בערב בשיחה עם יהל הוא אמר לי מילה אחת:
״קליקבייט״
וזה בשנייה עשה לי סדר בכל הבלאגן והבלבלות שעלו לי בימים האחרונים.
כל המילים והמשפטים האלו הם קליקבייט, משמע – לגרום לאנשים ללחוץ על הקישור.
וזה באמת עובד, ואין לי שיפוטיות לגבי זה. זה פשוט לא מתאים למי שאני, לעומק שאני רוצה להעביר בתוכן שלי.
האם אני מפספס קהל שאני לא משתמש במילים כאלו? אני די בטוח שכן, מצד שני אני מעדיף את האנשים שנותנים בי את האמון ולא מחפשים את מילת הקסם שאני אפתור להם את הבעיות. אני מחפש אנשים שמבינים שהעולם הוא מורכב. וכן יש קיצורי דרך וללמוד מאחרים. אבל זה לא בהוקוס פוקוס.
נ.ב
וכן, היום כשהבראתי, חיברתי לי סיפור שברגע שהבנתי שלא הייתי אותנטי בכתיבה שלי אז גם הבראתי מיומיים צינון בלתי נסבל.
האם זה האמת? לא בטוח אבל לפחות זה הסיפור שאני מאמין לו, ועובד לי?
