איזה יום אטרף,
השיפוץ במוזה לא רוצה להיגמר – כל דבר קטן נמרח וגדל עוד ועוד. כמה מדפים לקחו בוקר שלם. ושעה לפני סדנה עוד היה מלא בלאגן.
רוצה להיות מאחורי הדברים ב-100%. יש לי יחסים מורכבים עם השיפוץ (כזה של אהבה שנאה)
אחרי כל האקשן והבלאגן התחילו להיכנס אחת אחת וגם אחד לחדר.
ערב חגיגי זה, כי דנה ספקטור באה להתארח בכיתת אמן, בסדנה של רן שריג. איזו מרתקת היא!
כמה פגיעות היא הביאה פלוס אמת לסיטואציות של החיים. ואיך שהיא אמרה שברגע שמרגישים אז ניתן לזייף כי כבר יש לנו את התחושה באמת, בהקשר של לכתוב טקסט לטשטש את עצמנו. איך כנות מתחברת ישר לחלל האוויר ומחברת.
בסוף החודש אנחנו חוגגים שלוש ומביאים את דנה ספקטור.
הולך להיות סופר סופר סופר מדליק!!!
