בשבועות האחרונים אני מסתובב עם משקולות על הכתפיים, יש ימים שהמשקולות גם קשורות לרגליים.
ובימים האחרונים מרגיש אותן טוב טוב.
זה ממש קטע, להתנהל (על פניו) שגרה בעיקר מול אנשים, שאתה יודע ומרגיש בכל שלב של היום את כל המשקולות. לפעמים אתה לא מבין, איך לעזאזל הן הגיעו, אך אתה מבין שאין ברירה וכרגע אתה צריך להיות איתם.
ברמה האישית, מנסה להיות עם המשקולות, ולשים לב טוב טוב, מה הן גורמות לי להרגיש? איזו צורה של התנהגות, ודיבור פנימי הן מביאות אליי? כי אני יודע שכרגע אין לי בחירה (או יותר נכון, בוחר להבין מה קורה פה??)
מנסה לקבל במודעות והתבוננות עם כמה שפחות שיפוטיות ומילים כמו: באסה, רע לי, לא כיף לי.
זה ממש לא קל, אך בהחלט מעניין וסופר סופר מאתגר להיות בסטטוס הזה.
