בלילה זה הזמן שלי, גם שאני עייף והעינים מתחילות להיעצם, אני מחזיק את עצמי מנסה לכתוב, לפעמים סתם לרבוץ, מנסה קצת פחות להיות בטלפון ושמחשבות יגיעו אליי.
מרגיש איך אני נטען ונרגע מכך.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה