משפט מטריף ששמעתי היום שפתר לי פלונטר בהבנה שלי לגבי התפיסה שלי למאמץ. פוסט מורחב בהמשך.
מוזה מוזה מוזהמסגרת של דרך המיתרים, כמה קסם יש שם כל שבועיים אני מקבל תזכורת עד כמה זה משמעותי.
מה למדתי מזה שאני מסיים את היום ב-2:52?
שספציפית להיום זה כל כך שווה זאת.
נפל לי אסימון סופר משמעותי מהפסקה הראשונה של הפוסט שהולך להוסיף לי עוד דיוק.
שאומר תודה על הזכות להכיר אנשים מסויימים בחיי, רמת העומק שיש בהם.
שאני עוד פעם כללי ולא ספציפי, אבל לא יכול לייצר הקשר.
שאני מצטער על המשפט הקודם. מקווה כן להיות ספציפי רק לא עכשיו אז זרמו.
שאני מת ללכת לישון! אבל ממש היה לי חשוב לכתוב את הפוסט הזה.
שהיום הזה הוא משמעותי ביותר בהקשר של הדיוק שלי עם מי שאני.
שקיבלתי עוד הוכחה לעוצמה שבדיוק פלוס שחרור שארצה לכתוב פוסט נוסף גם על הסעיף הקודם.
לילה טוב
נ.במזכיר לעצמי כל הזמן עדיף לכתוב מבולבל,עדיף לכתוב כללי מאשר לא לכתוב כי זה לא מספיק טוב