אחרי תקופה של קרוב לחודש שהיתה די מדשדשת מבחינתי, מתחיל להרגיש רוחות של שינוי והתחלה חדשה. אם אהייה מדוייק יותר מעמיק במה שנקרא מוזה.
פתחתי את הבוקר בפגישה עם חבר שאני מאוד מעריך. אחד כזה שהוא יזם בנשמה, ובנוסף עם יכולות ביצוע בלתי רגילות. לדבר איתו על עסקים זה פופקורן למוח.
חלק מהמיקודים שלנו במוזה זה ליצור מרחב להכנסת היצירה לשגרה בתחומים של שירה, כתיבה ונגינה בגיטרה. ומרגיש לי שיש לי פריצת דרך במסגרת נגינה של ׳דרך המיתרים׳. הקדשתי את היום לחשיבה איך ניתן להפיץ את הבשורה של המסגרת ע״י מתן ערך נוסף מעבר רק לקמפיינים שיווקים, ויש כמה רעיונות.
שיחה עם חברה קרובה עם משהו שיושב לי קצת על הלב (או הבטן) שעזרה לי לקבל זריקת אומץ לפעולה מסויימת.
בנוסף גם דני רובס הגיע אלינו לעוד מפגש בסדנת מילים ולחן. מכיוון שאני מסדר את המקום לפני דואג לכיבוד (בעצם נותן ללחם של נדב קינוחים את הכבוד הראוי), יוצא לי לפגוש ולדבר עם המוזאים קצת לפני שהסדנה מתחילה. הערב הקדימו שני מוזאים לעשות חזרה על שיר שכתבו בדואט והיה כל כך יפה להקשיב להם. אחד על הגיטרה, אחד על קלידים. איך בלייב הם מחברים את המוזיקה והמילים שכתבו במהלך השבוע דרך הטלפון.
קינחתי עם פגישת ייעוץ שיש לי מדי שבוע לחידוד המקצועיות שלי בהקשר שיווק, מיתוג ואסטרטגיה ברמה האישית ודרך מוזה.
יום פורה מבחינתי עם אנרגיה טובה מאוד.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה