יש לנו נטייה לרצות ישר לעשות ולהצליח ולהיות טובים. והרצון הזה מביא אותנו הרבה פעמים לחוסר עשייה בכלל. אנחנו אומרים לעצמנו, זה לא מספיק טוב, או מי כבר יראה.
החשיבה שלי בתקופה האחרונה היא לעשות בשביל העשייה, מספיק שמישהו אחד רואה זה כבר עושה בשבילי את העבודה.
חשוב לי להזכיר לעצמי שמספיק שיש בנאדם אחד שאני נוגע בו, כבר עשיתי את העבודה. אנחנו מחפשים הרבה פעמים את המאסות לפני שהצלחנו לגעת בבאנאדם אחד.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה