לפעמים אני מרגיש כמו כורה.
פעם זה מכרה פחם.
פעם זה הר שאני מנסה לכרות בו שביל בדרך למעלה.
פעם זה הר שאני מנסה לכרות בו מנהרה.
פעם זה הר שאני מנסה לכרות בו שביל באמצע.
לפעמים הכרייה מביאה אותי למפולת.
לפעמים הכרייה מביאה אליי תקווה.
לפעמים הכרייה מביאה אליי עיוורון.
לפעמים הכרייה מביאה אליי פחד.
להיות כורה זה לא נוצץ.
כשאני כורה אני מתלכלך.
עד היום אני מרגיש שהכלי עבודה שלי היו פטיש ואיזמל, מדי פעם היה לי גם קונגו.
ובזמן האחרון אני חש בפנים שהגיע הזמן להביא את הבגר.
אם להיות מדוייק יותר להביא קבלן משנה שיבצע את החציבה עבורי.
עכשיו נשאר לקבל את האומץ לעבור מהאיש עם הקונגו לאיש שיש לו קבלן.