שעות אני יושב מול המחשב, לפעמים גם יותר מ-12 שעות ביום.
אם אדייק, אני נוזל על הכיסא מול המחשב
בשבועות האחרונים שמתי לעצמי מטרה להיות קצת פחות נוזל מול המחשב. מכיוון שאני מכיר את עצמי התחלתי עם מטרה קטנה. פשוט להיות עם קצת יותר מודעות ולנסות לשבת זקוף מדי פעם. ברגע שמתעייף לחזור למצב נוזל ואז עוד הפעם. מפה לשם ראיתי איך לאט לאט אני מצליח לשבת ישר מול המחשב קצת יותר זמן.
בימים האחרונים שמתי לב שהמודעות קצת ירדה ואני יותר ויותר במצב נוזל. בעודי חושב על הפוסט היומי לקראת השעה 00:00 ,אני מסתכל על החלון מולי ורואה את ההשתקפות של הישיבה שלי ודווקא ברגע מודעות אני שם לב לעצמי שואל:
״למה אתה לא יושב ישר?!״
מייד שמתי לב איך נולד לי הפוסט היומי.
אני עסוק בהלקאה עצמית כל כך הרבה פעמים מהחיים, ובשאלה למה אתה לא?!
במקום להביא את המודעות ופשוט לשבת ישר.
הרי בסופו של דבר כמעט בכל שלב שלנו בחיים אלא אם כן באמת הגענו לחודש האחרון של ימינו, כמעט תמיד יש לנו את ההזדמנות לתקן ולהתחיל מהתחלה, או הרבה פעמים פשוט להמשיך.
אך במקום זה אנחנו מוציאים את השוט ומתחילים במכות על העבר. וזה כל כך לא רלוונטי.
אז חברים,
לחיי פשוט לשבת ישר!
פשוט להמשיך מהמקום שנזלנו עם קצת פחות דרמה.