אולי נכון יותר להשתמש במילה מורכב?
לדעתי אתמול נפל לי האסימון די באופן סופי. אחת האמונות המגבילות שיש לי – לעשות כסף ולהצליח זה קשה. אני חושב על הרבה הוכחות סביבי שמראות את זה. אנשים סביבי עובדים סופר קשה בשביל להצליח,
אני גם אומר לעצמי, אני לא מצפה שזה יהיה קל כי אז זה יהפוך למשעמם, ואז אני אומר: סבבה, לפחות שיזרום יותר.
ועדיין מרגיש קשה. כל יום שאני ממשיך להתפתח ולצמוח אני מבין שיש תהליך, ולהתרכז בתהליך ובדרך. עדיין יש פעולות שאני לא עושה. אני יודע שאני צריך, אני יודע מה הן הפעולות, אך בשורה התחתונה זה לא קרה. ואז אני נכנס לתסכול וללופ.
נכנסת ההלקאה.
נכנסת חוסר האמונה – למה אני חושב שאני באמת יכול להצליח? אם אני לא מצליח לכתוב מייל פעם בשבוע.
אתמול בערב הרגשות האלו עלו עוד פעם, והורידו אותי באופן מיידי – הטריגר לזה היה נסיון ליצור מייל לתפוצה של 11 אנשים ומה שתיסכל אותי, שאפילו שזה מספר כל כך קטן שעה ניסיתי ולא הצלחתי.
וגם היה לי יעד ששמתי בתחילת היום ולא הסתדר לי איתו.
ונוסף לזה הדובדבן בקצפת – אמרתי לעצמי: ״אתה הולך לישון ב-22:30 שייהיה לך כוח לריצה. וגם לא הצלחתי בסוף בגלל המייל.
מרמור אחד גדול על עצמי!
אפילו בכתיבה עכשיו בוקר אחרי אני מרגיש את התסכול ואת המרמור.
מה שאני הולך לעשות, זה להמשיך להרגיש מה שאני צריך.
ולחזור לעיקר שזה לעשות, היום אני אצליח לשלוח להם. והיום אני אעשה את המשימה שלא הספקתי מאתמול.
5 דברים שאני מוקיר עליהם תודה:
- קמתי בבוקר לרוץ – התמדה למרות הקושי הגדול, והרצון להגיד פאק איט!
- כתבתי פוסט על הרגשות שלי – הכתיבה עוזרת לי להרגיש טוב יותר.
- פגשתי את אלה ואמרה לי שעשיתי לה את היום – הרגשתי חשוב.
- היתה ריצה קצרה היום – התיישר עם המצב רוח.
- על המודעות שלי – מעריך ביותר את המודעות ויכולת הניתוח שלי, גם במחיר של להיכנס ללופים.
