כשלא יוצאת המוזה לכתיבה, אך עדיין ממש רוצה אותה [קצת מבולגן, אבל מהבטן]

מחפש את הזווית לכתיבת פוסט. יש לי רעיון לנושא. אני רוצה להגיד: עד כמה אנחנו מפגרים לפעמים, וחושבים עם הלב, הפוך מכל הגיון. אז אני ממש מחפש את הדרך לומר זאת.אני רוצה למצוא מטפורה שזה יהיה מונגש ולא אאכיל בכפית. והרעיון יושב לי בראש, אני מרגיש מה אני רוצה להגיד. אפילו אני מרגיש שזה טוב וחשוב להיאמר.ואז מרוב בלבול וחוסר סדר אני מחליט שזה כבר לא מספיק ברור ומוותר על הנושא.אבל אז עלה לי לכתוב בדיוק על זה!על איך הראש עובד, ואיך המושלם או הרצון שהמסר יהיה בצורה מסויימת מביא אותנו בסוף שזה ישאר בראש שלנו, ויכול הרבה פעמים גם להוביל לתסכול.
אז אחרי ההקדמה פשוט אגיד את הנושא, למרות שאני בשני מסרים ומומלץ על מסר אחד (פשוט זרמו)
מכירים את זה שאתם רוצים להיכנס לכושר. הגעתם למסקנה שנמאס לכם. אתם לא מרוצים מהמשקל שלכם. עולה לכם בראש – מה עכשיו לעשות טיול עם הילד? בוא נישאר בבית נרכיב פאזל.אז אתם נרשמים לחדר כושר, ואפילו השקעתם בחדר כושר עם אימונים אישיים, מקלחות שוות, ושיטות אימון חדשניות.ויותר מזה אפילו הולכים 3 פעמים בשבוע חודש. אבל אז קורה משהו…כולנו מכירים את המשהו הזה ולא נדבר עליו.מה שכן חשוב לי זה להבין. קנינו בכסף את הזמן שלנו ואת הרצון שלנו לשיפור חיובי. שילמנו את הכסף, אפילו ראינו, והרגשנו שזה עושה לנו טוב. עשינו את כל התעדוף. ואז אנחנו פשוט בוחרים להפסיק!פתאום לא הולכים. מתחילים לספר לעצמנו סיפורים: המאמן מעצב, חדר כושר לא מתאים לי, במקלחות יש משהו לא תקין, ואני גם בתקופה מטורפת עם העבודה והילדים.מחרטטים בכל מה שצריך בשביל דבר אחד.שיהיה לנו את התירוץ להרגשה טובה עם עצמנו לחוסר יכולת להתמודד עם קצת קושי, או הרבה. בעצם להתמודד עם עצמנו.
במשך שנים וגם כיום (הרבה פחות חייב להעיד) הייתי בדיוק ככה. התחלתי בכל הכוח ואז הפסקתי, וכל מה שכתבתי עלה. אני גם רואה זאת במוזה, ובמסגרות התפתחות שאני נמצא בהם. נותנים לנו את כל הכלים בשביל להצליח/לעשות לעצמנו טוב/ להשתפר, ואנחנו בוחרים להפסיק כי… (השלימו את שלכם)
בעולם מושלם הייתי מתמיד, ועושה את כל המשימות שאני צריך בשביל לקדם את עצמי למקום שאני רוצה.אך כנראה הדברים קצת יותר מורכבים. העניין לדעתי זה להיות מודע שאני עכשיו מחרטט, או שאני בסטיייה כלשהי מהרצון שלי בגלל… (השלימו עוד פעם)ובמקום לברוח למשהו חדש (שיטה, דרך, תחום, להמשיך ללמוד בשביל להרגיש שאני מתקדם במקום לעשות) פשוט צריך לעשות אך בדרך שמתאימה לי.ואיך יודעים זאת?אין לי עוד תשובה סופית, אבל ההתחלה שלי לתשובה מודעות לברקסים (עד פה יש לי)
נ.בדוגמא לפוסט אינטואטיבי, קצת מפוזר אבל עם מסר שחשוב לי להעביר.ברור שיכולתי לכתוב אותו הרבה יותר טוב. אבל מה שכנראה היה קורה שלא הייתי כותב בכלל.לחיי כתיבה, גם עם היא גולמית.