השערות ביד ימין מתחילות לעמוד, ובקצוות העיניים מתחיל להיות רטוב.
אחרי שעה עם רן שריג, הוא מושיב את המשתתפים על כיסא לבן. כל מה שהם צריכים לעשות זה לקרוא טקסט.
אבל,
וזה אבל גדול, מה שקורה בין הארבע קירות, מה שנשמע בין הארבע קירות, מה שמתחבר בין הארבע קירות.
אלו תחושות שקשה להסביר.
יוצא ממפגש מספר 4 בסדנה ׳חדר כותבים׳ של רן, וכולי מלא באדרנלין כמו כדור פורח לפני המראה.
הבנאדם רב אומן באנשים. הוא יודע לראות אותם לפעמים כמו שהם לא רואים את עצמם. לשאול את השאלה, לאתגר עם מחשבה, להקליל עם סיטואציה והכל ברגישות אינסופית.
זכות מטורפת לעבוד עם איש כל כך מוכשר,
שמצליח לעשות טוב לכל כך הרבה אנשים ובאמת להראות להם את הכנפיים.
