מוצף

הבוקר קמתי עם סחרחורות ורצון עז להקיא.
כנראה הגוף מאותת על עייפות מסויימת שבאה בצורת וירוס, או משהו פחות רוחני – פשוט נדבקתי בוירוס.
עם רצון לתת סיפור לוירוס. תפסה אותי מודעות שגם צצה בימים האחרונים וזה דוגמא לאיך נראה לחיות במירוץ העכברים. יש עבודה, ויש עבודה אפילו שנהנה ממנה, אבל בגלל שיש יותר עבודה מזמן, יוצא מצב שכל הזמן אני לא מספיק לגמרי, ואני מרגיש מוצף.
מה שזה עוד נתן לי איתות, זה כמה אני לא רוצה להיות במקומות האלו, כי אז אני מאבד את הבחירה, הזמן שלי שווה כסף, אם אני לא עובד אני לא מכניס כסף.
וכמה חשוב למנף את היכולות שלי ולתת או לאנשים אחרים, או דרך השקעה.