מרגיש שעדיין לא מצליח לתעד את התהליך שאני עושה מספיק. אני נפגש עם אנשים ולא מצלם, אני עושה מלא פעולות ולא מתעד אותם. וחשוב לי לפצח איך אני גורם לזה לקרות.
אולי לעשות משהו פנימי, שמונע ממני להתמודד עם החשיפה. וככה זה ממקד אותי להתמקד בהרגל ובמודעות של תיעוד בכל דבר שאני עושה במהלך היום.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה