בימים האחרונים אני ממש מרגיש במהלך היום איך אני לא מרוכז. הבוקר אשכרה לקחתי לאוסי את הטלפון בלי לשים לב. רק שקיבלה שיחה ראיתי שיש לי טלפון בכל כיס. שוכח דברים מרכזיים.
אז נכון, יש לי סיבה טובה מאוד בשביל שזה יקרה. אך עדיין זה לא כיף בכלל. מסתובב עם משקולת גדולה מחוברת אליי, עם חששות לגבי מצב מסויים, ורגשות של פחד מה הולך להיות?
רגעים כאלו נותנים הזדמנות טיפה להעמיק יותר, להרגיש את החוסר ודאות שלנו, להבין מה מערער, אולי להבין מה אני צריך.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה