בימים האחרונים בעקבות דיבור חוזר על הקורונה אני מוצא את עצמי פעמיים ביום לפעמים קצת יותר בוואי נט להתעדכן לגבי החמרות נוספות.
התירוץ שאני עושה זאת, זה להבין מה קורה? כי חלק נכבד מהעיסוק שלי במהלך היום קשור לתרבות ופנאי וחשוב לי להבין מה הולך לקרות.
ופתאום שמתי לב, איך אני מתחיל מצד אחד קצת להישאב לזה. מצד שני להיגעל כל כך ברמה שמרגיש את הרעלת נכנסת אליי.
זה בלתי רגיל כמה רעל יש שם באתרים וכמה השערות שמטרתן ליצור פחד, בהלה, עצבים.
״אין הווה ואין עתיד: הפנים מאחורי נתוני האבטלה״
בן 14 נעצר ועוכב לילה בתחנת משטרה
רשימת ניגודי העניינים של השופטים
״ח״כ זוהר נגד שר האוצר כץ: התנשאות אשכנזית״
״שר הבריאות אדלשטין אנחנו בתחילתו של גל שני״
אז אני מחליט שאני חותך מהחרא הזה, כמו שהייתי מנותק לפני, בסוף הדברים הגדולים מגיעים אליי. נתעדכן באתר של משרד הבריאות שמה מדברים בהצהרות (גם שם מפחיד אבל לפחות שם אפשר לראות את התקנות בפועל ללא הספקולציות)
ובאמת זה מוכיח לי גם למה זה כל כך עובד. כי ברגע שאנחנו מקיפים את עצמנו בחרא הזה, ובדברים שלא קשורים אלינו באופן ממש ישיר (מבחינת פעולות שאנחנו יכולים לעשות) אנחנו נכנסים למצב של פחד, ומורידים מאיתנו אחריות אישית בהתנהגות שלנו, וזה נותן לנו לגיטימציה לא לפעול כי המצב…
בואו פשוט נהייה מרוכזים בלהיות בעשייה חיוביות, ולהיות אנשים קצת יותר טובים אחד לשני.
נ.ב
אני לא אומר להישאר גם אדישים לעוולות שקורות. וכן להביע דעה ולא להסכים.
אבל לא באינפוזיה של רעל.
