בשיפוץ במוזה אחד הדברים היחידים שנשארו זה שולחן הבר.
המעצבת פנים שלנו החליטה לצבוע אותו בצהוב. על פניו דבר פשוט.
בצביעה הראשונה הבנתי לאן נכנסתי. עשיתי שכבה אחת וכל הצבע נבלע. וזה נראה לא טוב. החלטתי שאני לא מתייאש ומברר איך ניתן לתקן זאת. כמות השעות שהשקעתי בשולחן היא לא כל כך סבירה. צבעתי אחרי זה עוד שתי שכבות של צבע יסוד ועוד שכבה של צהוב, וצפויה עוד שכבה של צהוב פלוס לקה שקופה.
מה שהבנתי בעקבות זה איך זה משל לחיים שלי. כמה קשה אני מוכן לעבוד, מצד שני גם הבנתי עד כמה מיקוד זה חשוב. נכון לקח לי שעות וזה בא על דברים חשובים אך בסופו של דבר יש שולחן. אני כל הזמן צריך להזכיר לי שאני חד טסקינג. לא מהמקום המוריד, מהמקום עם המודעות שמבין שבשביל לעשות משימה בצורה הטובה ביותר שלי אני צריך להתרכז בדבר אחד בלבד.
