יש דרך שלמדתי להציג לצד השני נקודות שחשובות לי בצורה אפקטיבית.
מה זה אומר אפקטיבית?
מבחינתי זה אומר שהצד השני נשאר בקשב למה שיש לי להגיד. הוא יכול בסוף להחליט שהוא לא מקבל, אולי אפילו קצת כועס עליי. אך הדברים נאמרים בצורה אסרטיבית ומכבדת את הצד השני.
אבלללל
וזה אבל גדול, יש לפעמים מקרים שהתקשורת האפקטיבת שלי הופכת להיות פח.
הופכת לתקשורת כל כך לא אפקטיבית שהצד השני מקבל את ההפך הגמור ממה שרציתי לומר. לקבל זו בכלל מילה מוגזמת. הדרך שלי לראות כמה התקשורת לא אפקטיבית, זה איך אני נכנס לאוטומט של מילים, איך האגו שלי עולה, החשיבות העצמית שלי עולה, אפילו נכנסת בי מן מקום של הנמכה של הצד הצד השני.
איך זה יכול להיות שתקשורת אפקטיבית חשובה לי כל כך ועדיין יש מצבים שאני בחוסר תקשורת מוחלט?
את זה אני יכול להסביר ברמת האנרגיה והתודעה שאני נמצא בה מנקודת המוצא של התקשורת.
אם אני נמצא בתודעה נמוכה, רגשות כמו: בושה, האשמה, ייאוש, חרטה, פחד,כעס רוב הסיכויים שהמסר שלי יהיה באוטומט של חוסר תקשורת.
המקום שלי יהיה דווקא של הסתגרות, התכנסות בתוך עצמי וירי של מילים.
מצד שני אם אני במקום של: תשוקה, אומץ, ניטרליות, נכונות, קבלה, תבונה, אהבה (מצבי התודעה לפי סולם התודעה של שיטת פ.ד.ן) התקשורת תוכל להיות הרבה יותר אפקטיבית כי היא ממקום מכיל.
בתודעה גבוהה אני לאב דווקא שם את עצמי במרכז אלא, את האדם השני או הסיטואציה, אני מראש מגיע ממקום גבוה ובריא מבחינתי.
המשחק לדעתי הוא לצאת לתקשורת אפקטיבית מהמקומות הגבוהים.
העניין הוא איך ניתן עדיין לתקשר שאנחנו בנמוך ולא יכולים להתנתק בזמן אמת?
תשובה ברורה עדיין אין לי, אך מה שאני אומר לעצמי זה דרך מודעות.
גם שאני קורס אל האוטומט, אחרי זה כן להסתכל ולשים לב מה היה הטריגר שהכניס אותי לשם?
לאסוף רגעים קטנים של מודעות.
אפשר גם לייצר מרחב עם הצד השני בו הוא מבין (זו העבודה שלי לתשתית מקדימה) שיש נקודות בהן אני קורס ולא בשביל להצדיק את ההתנהגות והתגובה, אלא בשביל להכניס את הכוונה שבבסיס שלי אין כוונה לפגוע, התגובות שלי ממקום נמוך ופגיע. ומצד שני להבהיר גם שיש לי רצון לעשות עבודה על התגובה ואני לא מצדיק התנהגות לי יפה.
לחיי תקשורת יותר אפקטיבית,
ושזה לא קורה להביע נכונות להתנצל אל הצד השני.
נ.ב
פוסטים שכתבתי בעבר על תקשורת אפקטיבית
1. תקשורת אפקטיבית
