אחרי כמעט שבוע של ימים משולבים בדחיינות ותחושות של ספקות וחוסר מוטיבציה. הבוקר הגיע השרברב הפנימי והצליח לשחרר את הצינור. קיבלתי תזכורת איזה אנשים מופלאים מקיפים אותי וכל מה שצריך לפעמים זה להיות בסביבתם קצת. לא מאמין שמשפט כזה יוצא מפי (מי שמכיר אותי על אמת יודע) מצד שני אלו דברים שאני עובד עליהם ובחשיבות אצלי בחודשים האחרונים.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה