הערב הסתיים מחזור נוסף של סדנת הכתיבה ׳חדר כותבים׳ עם רן שריג.
אחרי שעתיים וחצי של מפגש, רן דיבר על דדליינים, כמה חשוב לנו לשים דדליינים ככותבים, תוך כדי הדברים האצבעות שלי התחילו לדגדג.
נזכרתי עד כמה כתיבה שינתה לי את החיים (בהכי קלישאתי שיש)
ואלו חלק מהדברים שבגללם מרשה לעצמי להיות קלישאתי.
כתיבה מאפשרת לי ביטוי פנימי עם עצמי, הבנה מה אני רוצה בכלל? מה חשוב לי?
כתיבה מאפשרת לי פה נוסף להגיד דברים שבעולם הבינאישי לא בטוח שהייתי אומר.
כתיבה מאפשרת לי להרגיש אמיץ – לכתוב את הפגיעות שלי.
כתיבה מאפשרת לי לברוא הזדמנויות – לספר לעצמי על משהו שאני רוצה להשיג.
כתיבה מאפשרת לי לאהוב את עצמי קצת יותר (בהכי דביק שיש).
כתיבה מאפשרת לי לראות פחד, ומקומות קצת פחות טובים בעצמי.
כתיבה מאפשרת לי לקבל פרופורציה – יכול לכתוב דברים שבראש נראים לי נוראיים ופתאום, פוףףף.
כתיבה מאפשרת לי עוגן למחוייבות והתמדה – עוד מעט מגיע ל-1000 פוסטים שכתבתי.
כתיבה מאפשרת לי התפתחות – מודעות והיכרות עם מערכת ההפעלה שלי קצת יותר.
כתיבה פשוט מאפשרת
ובאפשרויות נכנסת הבחירה.
אז יאללה לחיי קצת יותר בחירה בחיים שלנו.
