מאות שעות של בדיקת זחל.
מאות שעות של דפיקה על זחל עם פטיש 5.
עשרות מכות משפיץ טען בלי ג׳נטקס.
אלפי תרמילים של 7.62 שרוקנתי.
עשרות טעינות של פגזים.
עשרות בקבוקים של שתן שעשיתי בתוך הטנק.
אלפי שעות של שינה בתוך הטנק.
שבירת בוהן מכיסא טען.
מאות פגזים שנטענו אל תוך בטן הטנק.
אלפי שעות של רעש הארטישוק כי התותחן לא שם על השתק.
מאות שעות של עבודה על זחל בבוץ.
מאות שעות של טפש״ים.
עשרות סנדוויצ׳ים עם שוקולד, טונה, תירס, ושכבת פודרה מעל.
אינספור של כמעטים של: איבוד יד ימין, יד שמאל, רגל ימין רגל שמאל, ואחת מכל האצבעות בידיים.
פעולות שלמות של כמעטים מהחיים האלו.
מתוך 3 שנים של שירות בצה״ל מעל לשנתיים הייתי במגע יומיומי עם הטנק.
כמות המבצעים שהייתי בהם (מהמבצעים הראשונים של הקאסמים, עוד לפני ההתנתקות) הכל עם טנק מרכבה סימן 2.
שריון זה אומר להיות פועל שחור. כשכל החירניקי״ים היו הולכים לישון אחרי פעילות, אנחנו היינו עובדים על הזחל שעות על חשבון השעות שינה שלנו.
כשהיינו יוצאים בבוקר לפעילות עם חירניק״ים היינו קמים שעתיים לפני בשביל לעשות טיפול לפני תנועה.
אתה באיזשהו שלב מתרגל לזה, מצד אחד מקלל. אפשר להגיד שזה בדרך כלל הצד שנשאר רוב השירות. אבל איפה שהוא יש את הגאווה הזאת של לדעת איזו עוצמה יש לטנק אחד וכמה משמעות ובטחון הוא נותן לכל חירנ״יק.
שהיו קוראים לך במיוחד מכל הפלוגה כשפין היה נתקע (מבין יבין)
היה קצת עצוב לראות את הכתבה שנעם הרמן שלח לי.
היינו צמודים 3 שנים של שירות ומאות שעות של פעילות מבצעית ביחד בתוך הטנק.
ביי ביי מרכבה סימן 2
