איזה מספר זה בשבילי.
בחודשים האחרונים היתה ירידה משמעותית בעקביות בכתיבה. אני מספר לעצמי על שיפוטיות פתאום שהופיעה.
ולפני כמה ימים חזרתי לכתוב, חייב לציין שיש אדם מאוד משמעותי בשבילי שגרם לזה לקרות (יכולת שכנוע מסתבר עובדת).
הרגשתי איך הדגדוג באצבעות מתחיל לחזור, קיימת חלודה בזיקוק הרעיון, אך עדיין מן הרגשה טובה כזאת שזה יוצא, ברמת הביטוי וגם ברמה שהכתיבה בשבילי היתה סוג של עוגן בעקביות. אני אחד שקשה לו להיות עקבי ולחזור על פעולות יום אחרי יום, ובכתיבה זה היה לי מספיק חשוב בשביל לעמוד בזאת.
בא לי להגיע ל-1000 פוסטים עד היום הולדת שלי, זה אומר כל יום פוסט!
המשחק לעבר הפוסט 1000 יצא לפני כמה ימים.
מחזיק אצבעות בידיים וברגליים לתעדף זאת בשביל שזה יקרה.
