משתף רגע של כבוד למשהו משמעותי שחולל ומחולל אצלי שינוי. ומתאריך 16.3.20 הפך אצלי להרגל יומי סופר חשוב.
זה הרגל סופר פשוט, נגיש כל כך, וגם עתיק יומין.
הכרת תודה
מדי ערב לפני שאני נרדם לוקח את המחברת של מוזה וכותב חמישה דברים שאני מכיר עליהם תודה. בהתחלה גם הייתי כותב למה אני מכיר עליהם תודה. כיום זה בא בגלים תלוי ברמת העייפות. בשורה אחת על מה מכיר ולמה בהכי תמציתי.
זה יכול להיות תודה שאני יכול להזיז את בוהן ימין. וזה יכול להיות תודה שקרה לי דבר סופר משמעותי ברמה המקצועית. כמעט כל יום חוזר שם תודה שקשורה לבריאות בצורה ספציפית כלשהי ובאיתמר ואריאל.
אני מניח שכבר שמעתם עד כמה הרגל כזה יכול להיות משמעותי עבורכם.
יכול רק לספר שאחד השינויים המשמעותיים בשבילי, זה מזעור הרגשת ׳הלא מספיק׳.
זה הצליח להכניס לי המון פרופוציה לחיים. וחייב אותי להיות בתשומת לב לדברים הטובים. כי שליליים יש מספיק שבאים באופן אוטמטי.
מאחל לעצמי להמשיך בהרגל הקטן הזה עוד ועוד.
וממליץ לכם לנסות זאת. ממש לעבוד בזה! לכתוב את זה!
נ.ב
שנים על גבי שנים המליצו לי ולא הצלחתי להתמיד. וזה היה בא בתקופות. ברגע שפישטתי לי את זה שהמחברת ליד השינה, אני כותב שורה לא יותר משורה, ואני מרשה לעצמי לכתוב את הדבר הסתמי ביותר. ככה ההרגל הצליח להיתפס.