בשיחות עוברות לי מחשבות מסויימות ואני אומר רק חלק מהן.
בהישגים שאני שואף להגיע, למקום שבו אני נמצא עכשיו.
המשחק זה להכיר אותוֿ ולקבל ולהבין שהוא סוג של מורה בשבילי, להבין שכנראה הוא רואה כמה צעדים קדימה לפניי. אקרא לו ׳מר גאפ׳ אפשר לראות אותו כדמות, תמיד יש אפשרות להתבאס עליו כי סה״כ מר גאפ די מושלם. הוא יודע מה הוא רוצה, יודע מה צריך, תמיד ביקורתי ורוצה להיות יותר טוב.
אבל אני? אני נתקל בסיטואציות של העולם האמיתי. בי יש ציפור נפש עם חיים משלה, יש לי סביבה שמנחיתה עליי סיטואציות שלא תלויות רק בי.
אז מר גאפ יקר, הכל טוב לך בעולם האוטופי והדמיוני שלך אני מעריך אותך ממש, ובכנות גם לומד ממך המון.
תודה לך שאתה מורה שלי, אך השיעור האמיתי שלי הוא לא להתבלבל. אתה תמיד לפניי, ואני נמצא ברגע הזה איפה שאני צריך להיות ועם הבנה שזה המקום שלי. יחד עם זאת יש לי את ההבנה שאני שואף להגיע אליך ואגיע אליך בקצב שלי בעזרת השיעורים הפרטיים שבאת לתגבר אותי בתוך ראשי.
