ישבתי על הכרית השחורה, מאחורי כולם כמשקיף. דן תורן ישב במרכז חצי גורן סביבו.
הוא סיפר על החושים. איך בעצם החושים כותבים. וזה חידוד נחמד, לשים לב לחושים עוד לפני שלב הכתיבה.
איך בסיטואציה אנחנו משתמשים בחושים, בעצם להיות במודעות לחושים ולכתוב אותם.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה