לפני 6 חודשים ישבתי על כסא פלסטיק לבןֿ, בין עצי אקליפטוס והקשבתי להרצאה בפ״ת. בחצי של ההרצאה, המרצה מוציאה ספר ושואלת מי קרא את הספר ״גלה את חוזקותיך״ מאת דון קליפטון?

אני לא קראתי אך ישר התחברתי לנושא, כי אני מאוד מאמין בהתקדמות דווקא עם החוזקות שלך.
בסיום ההרצאה היא שאלה: ״מי רוצה לשתף בפעולה שהולך לעשות בעקבות ההרצאה?״
הרמתי את היד ושיתפתי שאני הולך לקנות את הספר.
לקחו שלושה חודשים עד שקניתי, ועוד 3 חודשים עד שהתחלתי לקרוא, והנה הרגע הגיע אתמול. עשיתי את השאלון של ׳מזהה החוזקות׳ ואלו הן 5 התמות שבחר בשבילי שבעזרתן אוכל לפתח את החוזקות שלי:

1. התמקדות
2. הגיית רעיונות
3. למדן
4. אחריות
5. משקם

באינסטינקט הראשוני כשסיימתי את השאלון ארבעת התמות (דפוס חוזר, של חשיבה, הרגשה או התנהגות) הראשות נראו לי הגיוניות אך למשקם פחות הרגשתי חיבור.

להיות משקם אומר – להנות מלפתור בעיות, שמצבים מסובכים ובלתמ״ים גורמים לי להנאה ואתגר ורצון למצוא פתרון.
עדיין לא מרגיש את זה באופן מיידי אך בהחלט אשים על זה יותר פוקוס ויש מצב שדווקא פתאום המודעות לעניין יכולה להוליד דברים מעניינים.

השלב הבא בספר זה איך אני עובד עם אותן תמות והופך אותן לחוזקות אצלי, אעדכן 🙂

עוד דבר מגניב שקרה לי אתמול:
פגשתי איש יקר שלא פגשתי 8 שנים, והמשפט הראשון שאמר לי: זה מחמאות על הכתיבה, הדרך והשיתוף שאני עושה בפייסבוק.
נצבט לי הלב, לראות שלמרות שאין לייקים מצדו עדיין הוא קורא וזה נוגע בו.
יצאתי עם תחושה של כיף וכמה זה חשוב להמשיך כי אף פעם אנחנו לא יודעים מי קורא ובמה זה נוגע.