מי שואל אותך אם זה קשה?

20:24 – יוצא לאימון כושר בחוסר חשק מוחלט.
20:29 – ״הייי, מה המצצצבבב? אומר בקול של רבע צביעות.
20:34 – מדווש באופני ספינינג בבאסה קלה.
20:39 – מתחילים חימום: ג׳אמפינג ג׳קס – שכיבות סמיכה….. ממשיכים בתרגילים שבכל סט נהיית שלולית של מים מסביב לרגליים שלי.

לא כיף, לא כיף, לא כיףףףףףף! 
מקלל! מתעצבן קלות! לא מבין למה עכשיו סמוכקומים?? 
לא מבין למה עוד סוג של סמוכקומים???

4 חודשים שאני מתאמן 3 פעמים בשבוע, נדיר שיוצא פעמיים.
האם אני נהנה כל הזמן ברור שלא!

יש לנו לפעמים ציפייה שדברים ילכו בקלות, וברגע שקצת קשה אנחנו מחרטטים את עצמנו עם כל מיני תירוצים:
״אני לא מתחבר אליו, זה רחוק לי, אני עושה רק מה שכיף לי, אין לי זמן, אני בדיוק עמוס בעבודה, אתה לא יודע איך זה עם ילדים…״

צריך להבין שיש דברים שגדולים מאיתנו. 
ברגע שמקבלים החלטה למשהו שחשוב לנו, אז יצרנו עם עצמנו חוזה!
ויש החלטות שהטווח הקרוב נראה שזה סוג של סבל, ויש לנו קושי רב אבל אסור לנו לוותר, כי אף אחד לא שואל אותנו אם זה קשה?

קיבלתי החלטה לחיות אורח חיים בריא וזה המחיר!

השאלה שצריכה להישאל מה אני ארוויח אם אתמיד לאורך זמן?
ולחזור כל הזמן על השאלה הזאת, ברגעים הקשים, ויותר חשוב ברגעים המספקים, כי שם נאגר הדלק לרגעים הקשים.

שתפו בוואטסאפ
שתפו בפייסבוק
שתפו באימייל

רוצה לקבל עדכונים למייל איך שחקתי השבוע?

דילוג לתוכן