הנה, הגעתי לשבת בערב בלי נושא לפוסט.
מנסה התחלות אך שום דבר לא נראה לי, אז חוזר לטקטיקה הזמינה ביותר. לכתוב על כך שאין מה לכתוב.
עכשיו אם אני כנה יותר עם עצמי, זה לא שאין מה לכתוב זה. שעולים לי נושאים גדולים מדי, ואני במוד לכתוב משהו קליל יותר עקב השעה.
המטרה שלי לשמור על רצף של כתיבה חשובה יותר מלמצוא נושאים מפוצצים.
אז זרמו איתי ומחר מאחל לעצמי שיהיה נושא עם ערך קצת יותר משמעותי.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה