הבוקר פתחתי את סידור הבית עם הפודקאסט של שניהם.
קיבלתי המלצה מגלית במייל על פודקאסט שחייבים להקשיב ויש לי הערכה גדולה לרוני קובן. לדעתי הוא מראיין שיודע לייצר רגעים ועומק שדי נדיר למצוא.
מטרת הראיון היתה לנסות לזקק איך מייצרים את הרגעים האלו בראיון ובשיחה בפרט של האינטמיות. שבו הצד השני עוצר רגע את האוטומט ונפתח.
עלו שם הרבה דברים מעניינים. מה שבעיקר עלה שם זה להביא את מי שאתה, ולשאול את השאלות שמעניינות אותך.
בסוף הראיון רוני אמר שלכל הראינות שלו, הוא תמיד אומר שאם מישהו מרגיש שהוא נפגע או יצא לו משהו שלא היה אמור לצאת, אז רוני ישמור עליו ויחתוך את הקטע.
וזה מראה שבסוף מה שחשוב לו זה הבנאדם שמולו ולא עוד כמה נקודות של רייטינג. לדעתי זה מראה גם על משחק לטווח ארוך, כי הוא יודע שזה מוביל לאמון וככה אנשים גם ירצו להתראיין אצלו וגם ירגישו בנוח להיפתח יותר.
מצרף לינק לפודקאסט – לחצו כאן
