בימים האחרונים אני מרגיש שיש לי קצת ברקס בכתיבה.
יצא מצב שהעקביות שלי עם כתיבה יומיומית נפגעה.
אני מרגיש איך התמלאתי קצת חשיבות עצמית, ורצון להיות מדוייק במסר ועם ערך גדול ואיך זה מביא אותי לברקס של חוסר פרסום.
וזה פשוט קטע,
אז אני כותב בעיקר בשביל להזכיר לי את עקרון הטקסט חרא!
לאפשר לעצמי לכתוב בשביל לכתוב.
לא בשביל הלייקים,
לא בשביל להיות מספיק מכובד ובעל ערך עם המילים.
לא בשביל לרגש.
לכתוב כי זה עושה לי טוב,
הרי אין באמת אפשרות כשאני שמתי מטרה יומית לכתוב, שכל פוסט יצא פיגוז.
אזזזז
אומר לעצמי
צא מהסרט!
וייאלה לחיי טקסט חרא, כתיבה ויצירה וזמן לעצמנו לקבל גם את הלא מושלם ולהמשיך להיות בתנועה.
נ.ב
אפילו ההשראה של הנ.ב שלי נפגעה?
