הערב בסדנה של שי עמית, הוא דיבר על דיאלוג. עד כמה הוא משמעותי לטקסט, הוא מחבר לנו בין הסיפור בין זמן עבר לבין המשך הסיפור והרעיון שלו לייצר רגע של ממשות בטקסט, זאת אומרת לייצר שיח בין דמויות, אם אמיתיות ואם לא, אך השיח עצמו כן צריך לקרות בזמן הווה. שי נתן הרבה עקרונות איך לגרום לכך שהדיאלוג יהיה משמעותי ויצליח לגעת בקורא, אותי מה שעניין זה הרעיון שכמו שרגע ממשות בטקסט הוא כל כך חשוב לסיפור ככה הוא חשוב לנו בחיים, כל כך הרבה פעמים במהלך היום יום שלנו אנחנו נמצאים עם המחשבות שלנו בעבר או בעתיד ואנחנו מפספסים את מה שקורה ברגע. או אפילו אנחנו חושבים שאנחנו נמצאים ברגע אך הוא חסר משמעות בשבילנו.
מצאתי את ההקבלה בין עקרונות של דיאלוג לבין עקרון של נוכחות בחיים שלנו.
