מתכנן לכתוב את הפוסט המרכזי על ההארה בפוסט סיכום שנה שלי שזה תכל׳ס אוטוטו אבל בינתיים נותן את מה שיש כרגע.
הבנתי משהו אצלי בהקשר של בטחון עצמי. קודם כל בטחון עצמי מבחינתי הוא מדד להצלחה ופריצת גבולות. אני מאמין שבשביל לצאת מגבולות הבינוניות ולהשיג דברים אתה צריך שיהיה לך בטחון עצמי כי זה דורש הרבה תעצומות נפש לפרוץ גבולות.
ובכלל בשביל להרגיש טוב, אני מאמין שאחד הדברים המרכזיים זה בטחון עצמי. כי בטחון עצמי אומר: שאתה המרכז וזה בעצם מה שאתה חושב על מה שאתה מסוגל (לפי עופר לוי).
עד פה זה די ברור. עכשיו מתחיל החלק המעניין (מבחינתי לפחות) הבטחון העצמי שלנו מגיע בקורולציה לביטוי העצמי שלנו. ככל שיש לנו פחות ביטוי עצמי בחיים ככה הבטחון קטן יותר.
עד לפני כמה שנים הביטוי שלי היה מוגבל מאוד. עוד לפני שהכרתי את אוסי אפילו עוד יותר קטן.
אבל הקפיצה הגדולה הגיעה גם דרך מוזה שהתחלתי לדייק את מי שאני ואת העשייה שלי, אך בעיקר בזכות הכתיבה. והכלי המרכזי שנתן לי דרייב לכתוב הוא פייסבוק. יכול ממש להגיד: ״פייסבוק שינה לי את החיים״
נתן לי קול, הרגשתי שפעם ראשונה אני ממש מצליח להגיע לידי ביטוי.
החשיבה שלי מדוייקת, אנשים מבינים אותי. וזה גם פותח לי דלתות נוספות לבטחון נוסף. כי פתאום הביטוי שלי מגיע, גם בשיחות אחד על אחד. או בקבוצה שפעם לא הייתי מעז להביע את עצמי שם.
אז כרגע אלו הדברים המרכזיים מרגיש שצריך עוד קצת הידוק אבל זה בגדול.
העניין של הביטוי העצמי.